English הצהרה מפת האתר ארועים צור קשר דף הבית  
דף הבית מדוזות   על המדוזות


תחזית

היסטוריה

המדוזות

משמר המדוזות

מאמרים

וידאו


מדוזות, מסרקניות וחיות מקפא אחרות

בלה גליל, המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה

מבנה ואורח חיים

מחלקת מדוזות הסוכך (cyphozoa‏S ) כמו גם אלמוגים ושושנות ים, משתייכת למערכת הצורבניים
(Cnidaria). ‏הגוף כולו דמוי מקפא (ג'לטיני), ורוב רובו נוזלים ו 5% חלבונים ורב-סוכרים. תבנית גופן פשוטה: סוכך דמוי פעמון, שמתחתיתו משתובב איבר דמוי ענבל עטור בזרי זרועות צייד ובו חלל העיכול. בשולי הפעמון אברי חוש שיווי משקל ולעיתים "עיניות" הרגישות לאור, ופעמים מצוי בשולי הפעמון נזר נוסף של זרועות צייד. המדוזה נעה על ידי כווץ שרירים טבעתיים שבהיקף הסוכך. התאים הצורבים מצויים בעיקר על גבי זרועות הצייד – לכל מין מספר דגמים של תאים צורבים השונים זה מזה בגודל שלפוחית הארס שבבסיסם, באורך חץ הארס ובגודל, מספר ומערך הקוצים שעליו, הפוצעים את הקורבן. הפעלת התא גורמת לשליפת החץ הגלול בתוך השלפוחית, והארס מוזרק אל מקום הפציעה. מספר תאי הצריבה הוא גדול מאוד והמדוזה יכולה לגדל תאים צורבים חדשים במקום אלו שנפסדו. קטנות כגדולות, רוב המדוזות צורבות. לחלקן ארס שפגיעתו באדם כמעט ואינה מורגשת, אך לאחרות ארס מסוכן, עד כד גרימת מוות. אין בים התיכון מיני מדוזות סוכך שארסן הוא בחזקת סכנת חיים, אולם גם צריבה של חוטית עלולה לעשות את הרחצה בים התיכון לחוויה בלתי נעימה. המדוזות הקטלניות ביותר משתייכות על מחלקת 'מדוזות הקופסה' והן מצויות בכל האוקיאנוסים לבד מן הקטבים. בחופי צפון אוסטרליה ובגיניאה החדשה מצויה "צרעת הים" -
Chironex Fleckri. בשל שקיפותה וזעירותה קשה להבחין בה, אך זרועות הציד שלה מגיעות לאורך 3 מטרים. עד היום תועדו למעלה 400 מקרי מוות מצריבותיה בחופי קווינסלנד בלבד.

מחזור החיים של המדוזה כולל שלבים ישיבי-מצע ('פוליפ') המתרבים בדרך אל-מינית (התחלקות), ושלב נייד, 'המדוזה'. המינים נפרדים, תאי הזרע והביציות נפלטים אל תוך המים ושם מתבצעת ההפריה. הביצית המופרית נחלקת ונוצרת פלגית ריסנית (planula)‏, שזהו שלב בעל כושר שחייה, ובהמשך היא מתיישבת על קרקעית הים. לאחר שהפלגית נצמדה לקרקעית, משתנה מבנה גופה והיא מגדלת זרועות ציד סביב פתח הפה. שלב חיים זה מכונה פוליפ (polyp ) והוא ניזון, גדל ומתרבה אל-מינית על ידי הנצה. ‏כאשר התנאים הסביבתיים מתאימים, מתחלק הפוליפ אופקית ונראה כערימת צלוחיות הסדורות זו על גבי זו. צלוחיות אלה המכונות רפרפות ניתקות מגוף הפוליפ, שוחות בחופשיות ומתפתחות למדוזות. המדוזות הבוגרות מתרבות מינית, וחוזר חלילה. בעוד הפוליפ מתקיים כל השנה, המדוזות חיות בדרך כלל חודשים אחדים ומתות לאחר הרבייה. אם תנאי המחיה מורעים מסוגלים מינים מסוימים לשרוד כגופי קיימא. במינים פלגיים (החיים במים הפתוחים, הרחק מן החוף), חסר השלב הישיב והפלגית מתפתחת ישירות למדוזה. בעוד שמרבית המדוזות (ידועים כ-200 ‏מינים של מדוזות סוכך בעולם) חיות בדד, מינים מסוימים מסוגלים בתנאים מתאימים להופיע בנחילי ענק, המשתרעים על עשרות ומאות קילומטרים רבועים.

חוטית נודדת Rhopilema nomadica Galil, 1990

הנחילים, ובעיקר פגיעתן הקשה של המדוזות במתרחצים, הסבו אליהן תשומת לב. ב-1990 התפרסם מחקר המונה שבעה מינים של מדוזות סוכך מחופי הארץ, שלושה מתוכם מינים פולשים. שניים היו מוכרים: קסיופיאה אנדרומדה, ופילוריזה מנוקדת, ואילו מין אחד היה חדש למדע. המין החדש נקרא רופילמה נומדיקה בלעז, וחוטית נודדת בעברית. נודדת על שום מה? על שום שהחוטית שמקורה בים סוף וחופי מזרח אפריקה, היגרה לים התיכון מים סוף דרך תעלת סואץ. החוטית מצויה כיום לאורך חופי הלבנט, ממצרים ועד טורקיה ויוון, ולאחרונה תואר פרט בודד מחופי מלטה.
נחילי החוטית מצויים לחופינו בין יוני לתחילת אוגוסט, ופרטים בודדים מצויים כל השנה, ואפילו בחורף. הנחילים מצויים במרחק של קילומטרים בודדים מן החוף, והפרטיםו הנסחפים לחוף בזרמים וברוחות, גוועים.
קוטר הסוכך של הגדול בפרטי החוטית שנמדד הגיע למטר בקרוב, אך רוב הפרטים הם בעלי סוכך שקוטרו כ 30-40 סנטימטרים. פני הסוכך, שצבעו תכלכל, מכוסים בגבשושיות זעירות, ענבל הפה עטור בזרועות צייד דקות ומרובות מאוד שעליהן צברים של תאים צורבים. לחוטית שלושה דגמים שונים של תאים צורבים, השונים זה מזה
בגודל קופסית הארס, אורך החץ ומערך הקוצים שעליו (ראה Avian et al, 1995). גם מרכיבי הארס של החוטית זוהו (ראה Gusman et al, 1997). פרט החוטית הראשון הידוע לנו מים תיכון נאסף בשנת 1977, ובאותה שנה תוארו צריבותיה: "בשנים האחרונות נמצאו בחוף הים תיכוני מיני מדוזות נוספות שזהותן עדיין אינה ברורה. אחת מהן, הדומה למדוזה המצויה, בולטת בצריבתה החזקה, אף היא כחולה, אך חסרה בין שאר ההבדלים, את השוליים הסגולים של הסוכך, הבולטים כל כך במדוזה המצויה. כתוצאה מהופעתה, יתכן ויתרבו מקרי הצריבה של מדוזות שיגיעו לטיפול בתחנות העזרה הראשונה ובבתי החולים" (ח. לוינסון, 1977. פגיעות באדם ע"י בעלי חיים ימיים. רופא המשפחה, כרך ז' חוב' 1-2). פגיעת החוטית גורמת לצריבה דמוית כוויה (אדממת, סרפדת) החולפת לאחר שעות בודדות. במקרה של פגיעה קשה יותר מופיעות שלפוחיות, חום הגוף עולה וייתכן שיישארו צלקות. חומרת הפגיעה תלויה במספר התאים הצורבים שפגעו, במיקומו של האיבר הפגוע וברגישותו של הנפגע לארס. מדי שנה נפגעים רוחצים ממפגש בלתי נעים עם זרועותיה של החוטית, וחלקם נזקקים לטיפול רפואי.
אולם הרוחצים בים אינם הניזוקים היחידים מהופעת החוטית. שנחילי הענק נסחפים אל קרבת החופים פוגעים בדייג: פרנסתם של דייגים רבים נתקפחה משום שרשתותיהם מעלות ערמות רירניות של חוטיות צורבניות, וכתוצאה מכך הצטמצמה פעילות דיג המכמורת בעת שנחילי חוטיות מצויים בים. הופעת החוטיות גורמת נזק לתחנות כח המשתמשות במי-ים לקירור מנועיהן כאשר פתחי היניקה למי הים נסתמים במדוזות. בקיץ האחרון נאלצה חברת החשמל לפנות חוטיות מבריכות הקירור של תחנת הכוח 'מאור דויד'. כדי להימנע מן הצורך להפסיק את פעולת הטורבינות, מנסה חברת החשמל למנוע את כניסתן באמצעות שימוש במחסום בועות אשר אמור להציף את המדוזות אל פני המים.
הופעתה של החוטית הביאה כנראה לדחיקתה של "המדוזה המצויה", והאחרונה מופיעה בחופינו במספרים קטנים מבעבר.

החוטית הנודדת היא רק אפס קצה של פלישה המונית של מאות מינים מים סוף שהתיישבו במזרח הים התיכון בעקבות פתיחת תעלת סואץ. פלישות אלו גרמו לשינויים גדולים בחברות החי שלחופינו, בעיקר במים הרדודים מ-60 מ'. ברור לנו כיום כי מספר מינים מן הפולשים הים סופיים דחקו מינים ים תיכוניים והתיישבו תחתיהם, אחרים גרמו לשינויים במארג המזון, ואפשר שרוב השינויים עדיין נסתרים מעינינו משום מיעוט הידע שלנו לגבי המערכת הימית. מכל מקום, דגם הופעתן של החוטיות הוא דגם של מין פולש – כניסה והתבססות לאזור בו אין לה אויבים מאפשרת מימוש של פוטנציאל הרבייה, ולהוותנו, לחוטית פוטנציאל רבייה עצום. אולם אין רע בלי טוב – בין זרועות החוטית מוצאים להם מקלט צעירי דג הצנינון הדו-ימי, גם הוא מהגר מים סוף. הצנינון התרבה מאוד בשנים האחרונות ונידוג בכמויות מסחריות.

קסיופיאה Cassiopea andromeda

 הקסיופיאה היא הראשונה ממדוזות הסוכך מים סוף לחצות את תעלת סואץ ולהתיישב בים התיכון. כבר ב-1886 נראו פרטים רבים בתעלה, ב-1903 תואר הפרט הראשון מקפריסין וכעבר חצי מאה נראה ליד האי ת'רה (סנטוריני) בדרום הים האיגיאי. בחופינו ובחופי לבנון היא מצויה במים רדודים ומוגנים, בין סלעים.
מדוזה טרופית זו היא יוצאת דופן בין מדוזות הסוכך משום שהיא מבלה את מרבית חייה הבוגרים על קרקעית הים במים רדודים, כשסוככה המשוטח משמש לה מצע וזרועותיה פרושות אל האור. אורח חיים זה אפשרי משום חיי שיתוף (symbiosis) עם יצורים חד תאיים מטמיעים (המסוגלים לבצע פוטוסינטזה) המספקים לה חלק ממזונה.

פילוריזה נקודה Phyllorhiza punctata

המדוזה תוארה לראשונה בחוף הישראלי מפרט בודד שנאסף בשנת 1965. פרטים בודדים נוספים נמצאו במשך השנים, אולם בשנתיים האחרונות עלה מספרן בחופי הארץ. זהו מין פולש אשר חדר לאוקיינוס האטלנטי מן השקט דרך תעלת פנמה לפני כ-50 שנה בצמדת ספינות. בשנת 2000 הופיעו נחילי ענק של הפילוריזה במפרץ מקסיקו והפריעו לפעילות הדיג ולחקלאות הימית – הנזקים הכלכליים נאמדו במיליוני דולרים.
הספנות מהווה גורם מכריע בפלישת מינים ימיים וייתכן כי התפוצה הרחבה של מין זה נגרמת על ידי הסעת הפוליפ (החלק צמוד המצע במחזור החיים המורכב של מדוזות הסוכך) בצמדת ספינות. ריבוי הספינות השטות בין נמלי מפרץ מקסיקו וישראל מעלה את הסיכוי שהפילוריזה אשר הגיעה לים התיכון, מקורה במפרץ מקסיקו ולא באוכלוסיות המרוחקות יותר באוסטרליה.
אמנם בחופי ישראל הפילוריזה עדיין אינה מצויה במספרים גדולים, אולם היא מין פולש בעל פוטנציאל רביה גדול אשר אינו שייך למערכת החי הטבעי לים התיכון. בחופי ספרד נסגרו ביולי 2011 ששה חופי רחצה בשל נוכחותן, ואפשר שאוכלוסיותיהן תגדלנה אם וכאשר התנאים הסביבתיים יאפשרו זאת.

למידע נוסף 

המסרקנית, מהפולשים המזיקים בעולם, הגיעה לחופי ישראל

לא כל חיות המקפא (Gelatinous organisms) הן מדוזות הסוכך - גם קרובותיהן, המסרקניות, הן בעלות גוף מקפתי, אלא שהאחרונות נטולות תאים צורבים, ואינן מסוכנות לאדם

'מסרקנית ליידי' (Mnemiopsis leidyi ), אחד המינים הפולשים המזיקים ביותר בעולם, התגלתה בחופנו לראשונה בסמוך למתקן ההתפלה באשקלון בשנת 2009 ועתה מצויה לאורך החוף כולו. גופים לשמירת הסביבה והמעדים כוללים את מסרקנית ליידי ברשימת "מאה המינים הפולשים הגרועים ביותר בעולם", בגלל השפעתה על עולם החי.

'מסרקנית ליידי' מגיעה לאורך של עשרה סנטימטרים וקיבלה את שמה בגלל סידור הזיפים על הגוף. היא יכולה להפרות את עצמה ולייצר עד שמונת אלפים ביצים. מסרקנית זו, שמקורה בחופי אמריקה, הגיעה למזרח הים התיכון ככל הנראה באמצעות מי נטל באוניות. כך הגיעה 'מסרקנית ליידי' לים השחור וגרמה בו נזקים כבדים לדגה המקומית לאחר שהחלה לטרוף כמויות גדולות של ביצים ופגיות (עוברי בעלי חיים הצפים במים) של דגים ממינים מקומיים.

משם התפשטה אל ים הכספי - שם פגעה במקורות המזון של כלב הים הכספי הנמצא בסכנת הכחדה -הים האגאי והאדריאתי והגיעה גם לים הבלטי, ועל פי דיווחי מדענים היא גורמת פגיעה קשה בדג הבקלה שהוא הדג המסחרי העיקרי בים זה. דיג יתר הפוגע בדגים שהיו עשויים לטרוף את המסרקנית מסייע בהתפשטותה.
הימצאות המסרקנית באזורנו מצביעה על יכולת ההסתגלות של המסרקנית למגוון רחב של תנאים סביבתיים. בים התיכון מגוון רב יותר של בעלי חיים מבים השחור או הבלטי ולכן סביר שהנזקים למערכת יהיו קטנים יותר. אך אין ספק שהוספת טורף למארג המזון המקומי תשפיע.

מוסר השכל

חורף 2009 אנחנו עדים לרצף של מדוזות לאורך החוף. לפני כן הופיעו נחילי חוטית נודדת בקיץ, אולם מאז חורף 2009 ועד היום אנו עדים לרצף של מופעי מדוזות וקרובותיהן לאורך כל השנה. נחילי החוטיות והמספר הרב של מינים פולשים הם פעמוני האזעקה של הים – הקוראים לנו לחשוב על יחסי הגומלין בין האדם לטבע, ובמקרה זה בין האדם לים. פעלי האדם מצטרפים לשינוי גלובלי. אנו מרעיפים מזהמים ממוצא יבשתי (תוצרי חקלאות, תעשייה, שפכים עירוניים) על הים ישירות ע"י מוצאים ימיים ודרך נהרות. אנו חוטאים בדייג יתר. משנים את החופים על ידי בינוי מסיבי, תשתיות ימיות ועוד. גם פעולות הרחק מן הים, כמו סכירת נהרות, משפיעות עליו – סכר אסואן למשל. המדענים סבורים שלשינויים הללו מעשי אדם השפעה על השינויים המתרחשים בים התיכון בעשורים האחרונים. בעשור האחרון למשל, נחילי מדוזות מופיעים בכל הים התיכון, מספרד ועד ישראל. וגוברת ההכרה שאפשר והמערכת הימית הטבעית השתנתה ולא תחזור להיות כשהייתה בעבר.

© כל הזכויות שמורות לחקר ימים ואגמים לישראל בע"מ